דיני תעבורה

בשגרת חיינו אנו נאלצים להגיע מנקודה א' לנקודה ב' בדרך, למקום עבודה וחזרה, בביקורי חברים ומשפחה ובכלל למקורות צריכה שגרתיים, ברכב או כהולכי רגל, בדרך לנקודה זו עלולים להתקיים אירועים בלתי צפויים שדיני התעבורה מסדירים ונותנים את הדעת עליהם.

סדר הדין החל בתעבורה – חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 ותקנותיו.

פקודת התעבורה – חקיקה ראשית בעלת אופי פלילי מגדירה לנו ומפרשת את החוק בהתבסס על החוק הבריטי, את המושגים על פיהם אנו פועלים.

תקנות התעבורה – חקיקת משנה בעלת אופי פלילי מכילה תקנות אשר משלימות את פקודת התעבורה, ע"פ התפתחות טבעית, מטרתה להסדיר מקרים שעלולים לפגוש אותנו בדרך.

עבירות תעבורה – הינם עבירות מסוג "אחריות קפידה" במשפט הפלילי, עבירה של אחריות קפידה ( קפדנות ) היא עבירה שבה יש רק צורך להוכיח כי התקיים היסוד העובדתי שבעבירה, אין צורך להוכיח כי היה יסוד נפשי או מחשבה פלילית או רשלנות בביצוע העבירה.

כלומר: משהוכח כי נהג ביצע עבירת תנועה למשל, חזקה עליו שעבר עבירה פלילית והתביעה לא זקוקה להוכיח כי היה הנהג היה מודע לקיום נסיבות העבירה או כי הוא התרשל במעשיו. זאת אומרת שנטל ההוכחה מתהפך בעבירות של אחריות קפידה.

עם זאת, לפי סעיף 22(ב) לחוק העונשין, אם יוכיח הנאשם כי לא נהג במחשבה פלילית או ברשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה, לא ניתן יהיה להטיל עליו אחריות לעבירה. 

בעצם אנו עלולים למצוא את עצמנו נעצרים ע"י שוטר ומשם נפתח לנהג תיק תעבורה כלשהו, מה למעשה אורך חייו של תיק תעבורה הלכה למעשה:

-מפגש חשוד – שוטר
-חקירה משטרתית
-הגשת כתב אישום
-מימוש זכויות נאשם – זכות העיון
-שלב ה"הקראה" בבית המשפט
-שלב ההוכחות + סיכומים
-הכרעת דין

במידת הצורך – טיעונים לעונש וגזר דין.

באיזה תיקים בעצם מדובר?

תאונת דרכים-

"מייצרת" ,כמעט תמיד, שני הליכים משפטיים:

הליכים אזרחיים – תביעות כספיות רכושניות

תביעות נזיקין לפי חוק הפלת"ד

הליכים פליליים – הגשת כתב אישום ע"י המדינה נגד הגורם לכאורה לתאונה.

עבירות תעבורה-

נהיגה בשכרות,

נהיגה בפסילה,

עבירות ברירת משפט ( עבירות קנס שניתן לבקש להישפט עליהם או לשלם את הקנס )