תקציר
משטרת ישראל והמדינה אינן חסינות מתביעות נזיקין, והן עשויות לחוב באחריות ישירה או שילוחית בגין מעשי רשלנות או מחדלים של שוטרים, תוך איזון בין שיקולי מדיניות שלטונית לבין חובת הזהירות כלפי הפרט.
פירוט
1. עקרון האחריות הכללית של המדינה והמשטרה בנזיקין
המדינה ומשטרת ישראל אינן חסינות מתביעות נזיקין, ועקרון "The king can do no wrong" חלף מן העולם. דין המדינה, לעניין אחריות בנזיקין, הוא כדין כל גוף מאוגד, למעט חריגים הקבועים בחוק. המדינה אחראית על רשלנות שבמעשה, גם אם המעשה נעשה בתחום הרשאה חוקית. אחריות זו יכולה להיות ישירה, כאשר גופים המשתייכים למנגנון הממשל (כמו המשטרה) גרמו לעוולה, או שילוחית, כמעבידתם של השוטרים שביצעו את העוולה.
רע"א 2063/16 הרב יהודה גליק נ' משטרת ישראל (19.01.2017) [1]
ת"א (שלום חי') 41385-11-15 אלירן מנשירוב נ' משטרת ישראל (18.03.2018) [1]
ת"א (מחוזי מרכז) 770-12-07 עיזבון המנוחה ענבל עמרם ז"ל נ' משטרת ישראל (29.08.2010) [1]
אריאל פורת נזיקין כרך א (2013) | פרק 5: רשויות ציבוריות
2. חובת הזהירות של המשטרה ומקורותיה
תפקידי המשטרה, המוגדרים בסעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], כוללים מניעת עבירות וגילוין, תפיסת עבריינים, שמירה על אסירים, וקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. לצורך מילוי תפקידים אלו, ניתנות למשטרה סמכויות נרחבות, אך השימוש בהן טומן בחובו פגיעה בזכויות יסוד ומחייב הקפדה יתרה. על המשטרה מוטלת חובת זהירות מושגית לשמירה על ביטחון תושבי המדינה, והיא אינה חסינה מביקורת, לרבות ביקורת הדין הנזיקי. חובת הזהירות המוטלת על המשטרה אינה שונה מהותית מחובת הזהירות המוטלת עליה בפעילויותיה האחרות, והיא חלה גם כלפי פרטים ספציפיים ולא רק כלפי הציבור בכללותו.
סעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש]
בג"ץ 8987/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (02.01.2025)
ע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' 4-1. משה וייס ו-3 אח', נח(5) 167 (02.06.2004) [1]
ת"א (מחוזי מרכז) 770-12-07 עיזבון המנוחה ענבל עמרם ז"ל נ' משטרת ישראל (29.08.2010) [2]
3. הטלת אחריות בגין רשלנות המשטרה
הטלת אחריות על המשטרה בנזיקין נעשית בזהירות, תוך כיבוד שיקול הדעת הנתון לה נוכח ריבוי משימותיה ומשאביה המוגבלים. עם זאת, אחריות תוטל במקרים בהם הפעלת שיקול הדעת חרגה מכל אמת מידה סבירה, או כאשר קיימת סטייה ניכרת ממתחם הסבירות הרחב העומד לרשות המשטרה. המשטרה עלולה לחוב באחריות בגין ביצוע רשלני אקטיבי של חובותיה, או בגין מחדלה הרשלני מלבצען. דוגמאות לכך כוללות אי-טיפול בתלונות, עיכוב או מעצר שלא כדין, חיפוש שלא כדין, אי-מניעת מעשים פליליים, או התרשלות בניהול חקירה.
ע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' 4-1. משה וייס ו-3 אח', נח(5) 167 (02.06.2004) [2]
רע"א 2063/16 הרב יהודה גליק נ' משטרת ישראל (19.01.2017) [2]
ת"א (שלום חי') 4673-04-13 וטיבר ישראל בע"מ נ' משטרת ישראל – מדינת ישראל (06.03.2018)
ת"א (שלום ת"א) 36662-04-18 פלוני נ' מדינת ישראל (20.07.2021)
4. חסינויות וסייגים לאחריות
עובד ציבור נהנה מחסינות מפני תובענה על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, אלא אם המעשה נעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו. המדינה, לעומת זאת, אחראית על רשלנות שבמעשה גם אם הוא בתחום הרשאה חוקית. שוטר לא יישא באחריות אזרחית או פלילית בשל מעצר או עיכוב שביצע בתום לב ולמען שלום הציבור, אך הדבר אינו גורע מכוחם של הממונים עליו לנקוט אמצעים משמעתיים.
סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]
סעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969
ת"א (שלום חי') 41385-11-15 אלירן מנשירוב נ' משטרת ישראל (18.03.2018) [2]
5. עילות תביעה נוספות והליכים משמעתיים
תביעות נגד המשטרה יכולות להתבסס על עילות שונות, כולל התרשלות בכובעה כרשות ציבורית, התרשלות בביצוע סמכויותיה (כגון עיכוב, מעצר, חיפוש), התרשלות במסגרת סמכויות אסדרה ופיקוח, או פגיעה בזכות חוקתית. בנוסף לאחריות אזרחית, שוטר שגרם חבלה לאדם תוך חריגה מסמכותו עלול לשאת באחריות פלילית (לפי חוק העונשין) ובאחריות משמעתית. חוק המשטרה, תשס"ו-2006, מפרט עבירות משמעת רבות, כגון התרשלות במילוי תפקיד, שימוש לרעה בסמכות, אי-נקיטת אמצעים למניעת עבירה, ושימוש בכוח שלא כדין. אחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית.
ת"א (שלום חי') 38920-06-19 פלוני נ' מדינת ישראל (30.03.2023)
סעיף 5(2) לחוק המשטרה, תשס"ו-2006
סעיף 5(19)(א) לחוק המשטרה, תשס"ו-2006
סעיף 11 לחוק המשטרה, תשס"ו-2006
יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א – המינהל הציבורי (2010) | פרק 21: אחריות אישית
סיכום
המדינה ומשטרת ישראל חשופות לתביעות נזיקין בגין רשלנות במעשה או במחדל של שוטרים, מכוח אחריות ישירה ושילוחית, תוך התחשבות בחובת הזהירות המושגית והקונקרטית המוטלת עליהן, ובאיזון עם שיקול הדעת המבצעי והמשאבים המוגבלים של המשטרה. שוטרים עצמם עשויים לחוב באחריות פלילית ומשמעתית בנוסף לאחריות המדינה.
