תביעות נגד המשטרה – מתי ואיך ניתן לתבוע את משטרת ישראל על רשלנות או פגיעה בזכויות
רבים סבורים כי אין אפשרות לתבוע את המשטרה וכי מדובר בגוף חסין מאחריות, אך תפיסה זו שגויה. הדין הישראלי קובע כי משטרת ישראל והמדינה אינן חסינות מתביעות נזיקין, והן עשויות לשאת באחריות ישירה או שילוחית בגין מעשים או מחדלים של שוטרים. כאשר פעולה משטרתית חורגת מסמכות, מבוצעת ברשלנות או גורמת לנזק לאדם, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד המשטרה ולדרוש פיצוי.
העיקרון הישן שלפיו "המלך אינו טועה" איננו חל עוד בישראל. לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], המדינה נושאת באחריות ככל גוף משפטי אחר. האחריות יכולה להיות ישירה, כאשר המשטרה עצמה התרשלה, או שילוחית, כאשר שוטר, כעובד ציבור, גרם לעוולה במהלך תפקידו. בפסק הדין רע״א 2063/16 הרב יהודה גליק נ׳ משטרת ישראל נקבע כי המדינה אחראית לנזקים שנגרמו עקב התרשלות המשטרה באבטחת אירוע ציבורי. בפסק הדין ת״א (שלום חיפה) 41385-11-15 אלירן מנשירוב נ׳ משטרת ישראל חויבה המשטרה לשלם פיצוי בגין מעצר שבוצע שלא כדין. גם בת״א (מחוזי מרכז) 770-12-07 עיזבון ענבל עמרם ז״ל נ׳ משטרת ישראל הוכרה אחריות המשטרה במחדל של אי מניעת פגיעה באזרחית.
חובת הזהירות של המשטרה מעוגנת בסעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], המגדיר את תפקידיה: מניעת עבירות, גילוי עבריינים, שמירה על הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. לצד הסמכויות הנרחבות נדרש מהמשטרה לפעול בזהירות, במידתיות ובשמירה על זכויות האדם. על המשטרה חלה חובת זהירות מושגית כלפי כלל הציבור וחובת זהירות קונקרטית כלפי האדם הספציפי שנפגע. בפסק הדין ע״א 1678/01 מדינת ישראל נ׳ וייס הדגיש בית המשפט כי המדינה אינה חסינה מאחריות נזיקית וכי כאשר נגרמת פגיעה עקב סטייה ממידת הסבירות, ניתן להטיל אחריות על המשטרה.
בתי המשפט קבעו מספר מצבים שבהם ניתן להגיש תביעה נגד המשטרה. האחד הוא מעצר או עיכוב שלא כדין, כאשר שוטר פועל ללא חשד סביר או מחזיק אדם מעבר למותר. כך נפסק בת״א (שלום תל אביב) 36662-04-18 פלוני נ׳ מדינת ישראל, שם הוכרה פגיעה בזכות לחירות. מקרה נוסף הוא שימוש לא סביר בכוח או באמצעים כגון טייזר או אלימות פיזית, בניגוד לנהלים. דוגמה לכך ניתן למצוא בת״א (חי׳) 4673-04-13 וטיבר ישראל בע״מ נ׳ משטרת ישראל, שבו נקבע פיצוי בגין שימוש לא מוצדק בכוח. המשטרה עלולה לשאת באחריות גם במקרים של רשלנות בחקירה, אי טיפול בתלונה או מחדל במניעת עבירה, כפי שנפסק בעיזבון רז אטיאס ז״ל נ׳ מדינת ישראל משטרת ישראל (23.7.2023).
עם זאת, הדין מכיר גם בקיומה של חסינות מסוימת לשוטרים הפועלים בתום לב. סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין קובע כי עובד ציבור לא יישא באחריות אישית למעשים שביצע במהלך תפקידו השלטוני, אלא אם פעל בזדון או בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק. סעיף 44 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מבהיר כי שוטר לא יישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעצר שביצע בתום לב ולמען שלום הציבור. יחד עם זאת, החסינות האישית של השוטר אינה פוטרת את המשטרה או את המדינה מאחריות אזרחית בגין רשלנות.
בנוסף לאחריות האזרחית, החוק קובע אחריות משמעתית ואף פלילית לשוטר שפועל שלא כדין. חוק המשטרה, תשס״ו-2006, מונה שורה של עבירות משמעת ובהן שימוש לרעה בסמכות, התרשלות במילוי תפקיד, אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה ושימוש בכוח שלא כדין. סעיפים 5(2), 5(19)(א) ו-11 לחוק המשטרה קובעים כי ניתן לנקוט צעדים משמעתיים ואף להעמיד לדין שוטר שחורג מסמכותו. פגיעה בזכות חוקתית של אדם בידי שוטר עשויה גם להקים עילה פלילית לפי חוק העונשין.
המשטרה איננה גוף חסין או עומד מעל החוק. היא כפופה לחובות זהירות, לסבירות ולחובת אחריות כלפי האזרחים. כאשר שוטר או יחידה פועלים באופן הפוגע באדם, החוק מאפשר להגיש תביעה נגד המשטרה, ולקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם. פיצויים אלה עשויים לכלול נזק ממוני כגון הפסדי שכר, נזק לא ממוני כגון עוגמת נפש והשפלה, ולעיתים גם פגיעה בשם הטוב או נזק נפשי.
ההלכה שנקבעה בבג״ץ 8987/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת חיזקה עיקרון יסוד: רשות ציבורית אינה חסינה מביקורת שיפוטית או מאחריות נזיקית מקום שפעולתה פוגעת בזכויות האדם. בתי המשפט מציבים גבול ברור בין סמכות חוקית לבין ניצול סמכות לרעה.
אם חווית עיכוב, מעצר שווא, שימוש מופרז בכוח או רשלנות בחקירה, אל תחשוש לעמוד על זכויותיך. ניתן להגיש תביעה נגד המשטרה בגין הנזק שנגרם לך, לקבל פיצוי ולהבטיח שמקרים דומים לא יחזרו על עצמם. אני, עורך הדין יריב בן שחר, עוסק למעלה משלושה עשורים בדיני נזיקין, תאונות דרכים ופגיעות מצד רשויות אכיפה, ואשמח לסייע בבחינת נסיבות המקרה שלך.
צדק אינו ניתן, הוא מושג במאבק מושכל ועקבי.
ליעוץ:
עו"ד שמעון מלכה 050-2304000 ,
עו"ד יריב בן שחר 050-506781
